החלטה בתיק מ"ת 44102-07-10 - פסקדין

לפניי בקשה לעיון בחומר חקירה לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן- החוק).

במסגרת הבקשה, עתר הסנגור לקבלת פרטי המרשם הפלילי המלא של עדת התביעה הגב' מוניק אלבז (להלן- העדה), לרבות תיקים בהם לא הוגשו כתבי אישום.

בתיק העיקרי הואשם הנאשם בעבירות של תקיפה ואיומים כלפי בת זוגו, ובאירוע נוסף של תקיפה של אחותה- העדה, בצוותא חדא עם אחרים ואיום באמצעות אחות אחרת, וכפר בכל המיוחס לו.

כבר בהחלטתי מיום 27.7.10 בעניין הראיות לכאורה קבעתי כי קיימות גרסאות סותרות של כל המעורבים בתיק, לרבות עדים ממשפחתו של הנאשם התומכים בגרסתו.

הסנגור טען בבקשה, כי העדה היא אשה המעורבת בפרשיות פליליות שונות, ובין היתר בעבירות אלימות, כי התיקים נגדה נסגרו מחוסר עניין לציבור מאחר ובעלה שוטר, וכי יש חשיבות בקבלת החומר לצורך חקירתה בנושא זה ולצורך ערעור מהימנותה.

המאשימה, אשר כלל לא הגיבה לבקשה (ועל כך בהמשך) טענה בדיון שהתקיים בפניי, כי העדה מתנגדת לבקשה וטענה בפניהם כי החומר הגיע בעבר לידי הסנגור, ולכן היא הגישה תלונה במח"ש.

סוגיית מסירת גליון הרישום הפלילי של עד לעיון הנאשם נדונה בהרחבה בבש"פ 5881/06 בניזרי נ' מדינת ישראל, ע"י כבוד השופטת ברלינר (להלן- הלכת בניזרי).

בפסק דין זה, נקבע כי אין לנאשם זכות קנויה לעיין בגליון הרישום הפלילי של העדים בעניינו, וכי גם לגבי גליון רישום פלילי, כבכל בקשה לפי סעיף 74 לחוק, על בית המשפט לבחון עניינית את החומר המבוקש ולבדוק את מידת הרלוונטיות שלו בתיק ואת נחיצותו להגנתו של הנאשם.

כבוד השופטת ברלינר קבעה כי על בית המשפט לאזן בין זכותו של העד לפרטיות לבין הגנתו של הנאשם, וקבעה כי לפי ההלכה הפסוקה, בדרך כלל זכותו של הנאשם למשפט הוגן תגבר על האינטרסים האחרים, אך במקום בו זכותו של הנאשם להתגונן אינה נפגעת, או נפגעת באופן קלוש, ובמקום בו הרלוונטיות של החומר לשאלות שבמחלוקת רחוקה, יש לתת משקל הולם לזכויות העדים, ובכל מקרה לדאוג כי הפגיעה בפרטיותם של העדים תהא מידתית, ובאופן שלא יעלה על הנדרש. ובלשונה :

"העדיפות לעולם תהיה לזכותו של הנאשם לנהל משפט הוגן ולמיצוי הגנתו. לפיכך, מקום שהנזק לעד מחשיפת המידע הוא מינימאלי או שאינו קיים, או לחלופין, הנזק קיים, אלא שיש חשיבות של ממש לחשיפת העבר להגנתו של הנאשם, מן הראוי לאפשר העיון. מתוך שמקובל עלינו כי אין חקר לתבונתו של סנגור מוכשר, מן הראוי אולי לכלול במסגרת זו גם מקרים שבהם התועלת עבור הנאשם היא בשוליים ולאו דווקא בנתיב המרכזי. עדיין הפיקוח של בית המשפט, מן הדין שיהיה קיים כדי לאזן בין האינטרסים הנוגדים."

עוד יצויין, כי בהלכת בניזרי הנ"ל, אימצה כבוד השופטת ברלינר את מבחני המדינה כפי שהועלו בבש"פ 4481/00 יחזקאלי נ. מדינת ישראל, לצורך בחינת הרלוונטיות של גליון ההרשעות של עד לעניין בירור מהימנותו, אם כי קבעה כי אין מדובר ברשימה סגורה, ואף קבעה כי אין צורך שבכל מקרה ומקרה יתקיימו כל הקריטריונים. ואלו המבחנים :

1.         הקשר בין שאלת מהימנותו של העד לבין טיב הרישום הפלילי וסוג העבירות הרשומות בגיליונו של העד.

2.         חלוף הזמן מעת ההרשעה.

3.         הקשר בין האישום שלגביו העד מעיד לבין הרשעותיו הקודמות.

4.         הפוטנציאל הראייתי הגלום בעדותו של העד.

5.         מידת מעורבותו של העד באירוע נושא האישום.

בבש"פ 3099/08 אברהמי נ' מדינת ישראל ובבש"פ 5766/10 נפע נ' מדינת ישראל, לא נשללה האפשרות להתיר להגנה לקבל מידע גם אודות תיקים סגורים של עד, בכפוף לשיקולי רלוונטיות.

בענייננו, לעדה אין עבר פלילי או תיקי מב"ד, אך לחובתה נרשמו מספר תיקים סגורים ותיקי אי תביעה. אמנם מדובר בתיקים ישנים, אך בעבירות הכוללות בין היתר עבירות תקיפה, הטרדת עד וזיוף, אשר יש בהן רלוונטיות הן לגבי מהימנותה של העדה והן לגבי טענת הנאשם שאופיה של העדה אלים ושהיא זו שתקפה אותו ואת בני משפחתו באירוע השני.

בנסיבות אלו, ובשים לב לכך שהתיק מבוסס על גרסאות מנוגדות, אני קובעת כי מדובר בחומר חקירה, העשוי לסייע בהגנת הנאשם.